פתיח
1. עניינו של הליך זה בטענת התובע 1 כי הופלה לרעה מחמת מוצאו המזרחי, בניגוד לעקרון השוויון ולחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן:
החוק או
חוק שוויון ההזדמנויות). לתובע הצטרפה, כתובעת נוספת, עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי והרב תרבותי בישראל (להלן:
הקשת הדמוקרטית המזרחית או
העמותה), שהינה עמותה רשומה הפועלת בין היתר למיגורן של דעות קדומות ביחס ליוצאי ארצות המזרח.
2. מטעם התובעים העידו התובע 1 ובנוסף לו מר מיכאל גולדנשלוגר, מר דוד נחום וגב' יעל בן יפת. מטעם הנתבעת העידו מר יהודה בכר, מר גיל-רון (רוני) בראון, מר אריק בן ישי, מר קובי זלצר ומר אריה סביליה. נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (להלן:
הנציבות) הצטרפה להליך כידידת בית המשפט, ובמסגרת זו הוגשו סיכומים מטעמה.
3.
להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:
א. התובע 1, מר מישל מלכה (להלן -
התובע), הינו בעל תואר ראשון ברפואת חירום מאוניברסיטת בן גוריון. בתקופה הרלוונטית סיים את לימודי התואר, והיה בעל ניסיון של 13 שנים כמתנדב במגן דוד אדום (להלן:
מד"א).
ב. הנתבעת, התעשייה האווירית לישראל בע"מ, הינה חברה ממשלתית בטחונית המעסיקה "
מספר רב של עובדות ועובדים" (סעיף 2 לרשימת המוסכמות). לנתבעת מערך פנימי של פרמדיקים, בראשות ראש תחום רפואה דחופה מר גיל-רון (רוני) בראון (להלן -
בראון).
ג. בסוף חודש יולי 2008 היה צפי להתפנותה של משרת פרמדיק בנתבעת. כאשר שמע על כך התובע, הגיש את מועמדותו למשרה ושלח לצורך כך - לידי בראון - מסמך המפרט את קורות חייו.
ד. בראון עיין בקורות החיים של התובע, והחליט - לטענתו לאחר פעולות נוספות שביצע ותפורטנה להלן - שלא לזמנו לראיון. כאשר התקשר התובע לאחר מספר ימים לברר אודות מועמדותו, מסר לו בראון כי המשרה אינה אקטואלית עוד.
ה. ביום 28.9.08 שלח התובע פעם נוספת את קורות חייו לנתבעת במסגרת הגשת מועמדות למשרת פרמדיק, כאשר הפעם שינה את שמו ל"מאיר מלכיאלי" (במאמר מוסגר יצוין כי קורות החיים לא הוגשו לתיק בית הדין, אך לא הייתה מחלוקת כי דובר במסמך זהה של "קורות חיים" מלבד השם). לאחר עיון בקורות החיים האמורים, יצר בראון קשר טלפוני עם התובע ותיאם מולו מועד לראיון.
ו. הראיון לא התקיים בסופו של דבר שכן נוצר צורך בתיאום מועד חדש; במהלך שיחת התיאום ביקש בראון מהתובע להעביר לידיו שמות ממליצים, ובתגובה לכך נאלץ התובע לחשוף את זהותו האמיתית (שיחות אלו הוקלטו בחלקן, כפי שיפורט להלן).
ז. התובע הגיש תלונה למשרד התמ"ת כנגד הנתבעת וכנגד בראון, בטענה כי הופלה לרעה מחמת מוצאו;
"התיק בגין חוק שוויון הזדמנויות נסגר, מאחר והוחלט על ידי אגף האכיפה שהתלונה אינה מגלה עבירה" (הציטוט הינו ממכתבו של מר קובי סוויד, ממונה אזור ת"א והמרכז באגף האכיפה של משרד התמ"ת, מיום 25.2.10; נספח ב' לתצהיר בראון).
להלן תפורט התשתית העובדתית שהובאה בפנינו, ולאחריה הכרעתנו.
משלוח קורות החיים בחודש יולי 2008 וההחלטה שלא לזמן את התובע לראיון
התשתית העובדתית
4. התובע העיד כי במהלך חודש יולי 2008 ביקש להגיש מועמדות למשרת פרמדיק באחת ממרפאות הנתבעת, לאחר ששמע מחברו מר מיכאל גולדנשלוגר כי התפנתה משרה מסוג זה. בהתאם, העביר למיכאל מסמך עם קורות החיים שלו, כדי שיעבירו לבראון.
התובע הוסיף כי איש לא יצר עימו קשר לאחר מכן, ולכן התקשר מיוזמתו לבראון לאחר יומיים, ובמהלך שיחה זו "
השיב לי מר בראון כי המשרה איננה אקטואלית עוד וכי אין לו כל צורך בפרמדיק" (סעיף 5 לתצהירו). התובע הבהיר כי הופתע מתשובה זו שכן שלח את קורות החיים באותו יום בו עדכן בראון את מיכאל כי הוא זקוק לפרמדיק, אך באותו זמן לא ייחס לכך חשיבות.
5. מר מיכאל גולדנשלוגר (לעיל ולהלן -
מיכאל), חבר של התובע, עבד אותה עת כפרמדיק במשרה זמנית בחברת בת של הנתבעת (אלתא תעשיות בע"מ; להלן -
אלתא). במסגרת עבודתו שמע מבראון - בעת ביקור של האחרון במרפאת אלתא באשדוד במהלך חודש יולי 2008 - כי "
הוא מחפש פרמדיקים" (עמ' 18 לפרוטוקול), ואף "
מתקשה לאתר פרמדיק למשרה" ולכן "
ביקש ממני כי אפנה בדחיפות לחבריי בתחום, ואציע להם הגשת מועמדות" (סעיף 3 לתצהירו).
בהתאם, פנה מיכאל לתובע עוד באותו יום והציע לו להגיש מועמדות; התובע נענה להצעה ו"
תוך שעה בערך... העביר לי מישל בפקס את קורות חייו, ואני העברתי אותם ישירות לרוני בראון" (סעיף 5 לתצהירו). תוך כדי מסירת קורות החיים סיפר מיכאל לבראון כי הוא מכיר את התובע שנים רבות מעבודה משותפת במד"א, כי הינו עשוי להתאים למשרה וכי לתובע יתרון שכן הוא מחפש מקום עבודה קבוע ולא זמני.
6. מיכאל העיד כי כאשר מסר לידי בראון את קורות חייו של התובע, ולאחר שבראון נחשף לשם המופיע בראש העמוד, "ה
וא ציין לעברי אמירה בנוסח: 'מה זה השם הזה?
מי זה הערס שהבאת לי לעבודה?'" (סעיף 6 לתצהירו). לדבריו, "
הייתי מופתע למדי מתגובה בוטה זו, שניחוח כבד של גזענות מדיף ממנה, וקיוויתי כי מדובר בהלצה בלבד, אך עלו בי ספקות כבדים באשר למידת נכונותו של רוני בראון לבחון את מועמדותו של מישל למשרה, בשל שמו וזהותו המזרחיים" (שם).